צדק

תוכן עניינים

מבוא
ת"ז
גודל
הרכב
כוח משיכה
מרחק מהשמש
אורך השנה
אורך היממה
ירחיו של צדק
סערות בצדק
הרכב העננים
הכתם האדום הגדול
מחקר
מה גילו הטלסקופים הגדולים
התנגשות שביט בצדק
חלליות
החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11
החלליות וויאג'ר 1 ו-2
החללית גלילאו
האם ייתכנו חיים על פני צדק?


מבוא

צדק אי-שם במערכת השמש מסתובב במהירות על צירו כדור גז ענקי. זהו צדק - כוכב-הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. צדק מוקף בירחים רבים וגם בכמה טבעות.

ת"ז לצדק

שם: צדק (יופיטר)
סוג: כוכב-לכת, החמישי במערכת השמש
קוטר בקו-המשווה: 142,984 ק"מ, פי 11 מכדור-הארץ
מסה: פי 318 ממסת כדור-הארץ
צפיפות: 1.33 גרם/סמ"ק
כוח-משיכה: פי 2.54 מזה של כדור-הארץ
מרחק ממוצע מהשמש: 778 מיליון ק"מ
הרכב: גזי (בעיקר מימן והליום)
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 9 שעות ו-50 דקות
זמן הקפה סביב השמש (אורך השנה): 11.8 שנות ארץ
ירחים: ידועים 16
טמפרטורה: בפסגות העננים: -150 מעלות

גודל

צדק הוא כוכב-הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. צדק גדול כל-כך, עד כי היינו יכולים לשים לאורך הקוטר שלו אחד-עשרה כדורי-ארץ זה בצד זה, ועוד היה נשאר מקום להכניס גם את הירח שלנו! לצדק צורה מיוחדת: הוא פחוס מעט בקטבים, ואין לו אותה צורה כדורית שיש לכוכבי-הלכת הסלעיים.

הרכב

הרכבו של צדק צדק שייך לקבוצת כוכבי-הלכת המכונה "הענקים הגזיים". הרכבו דומה יותר להרכב השמש מאשר להרכבו של כדור-הארץ.
השכבה העליונה היא אטמוספירה של מימן ושל הליום, ומתחתיה מעטפת חיצונית של מימן ושל הליום במצב נוזלי. ככל שמעמיקים לתוך צדק, הלחץ והטמפרטורה עולים, ובמעטפת הפנימית המימן הופך למתכתי. ייתכן שבלבו של צדק יש גם ליבה סלעית קטנה. לצדק אין פני שטח מוצקים - הוא עשוי כולו גז. כלומר, אי אפשר להנחית עליו חללית, ולא כל שכן - ללכת עליו!

כוח משיכה

על אף שצדק מורכב ברובו מגזים ומנוזלים המסה שלו היא הגדולה ביותר במערכת השמש. כמו בכל כוכבי-הלכת הגזיים מקובל לחשב את כוח-המשיכה בגובה שבו הלחץ האטמוספירי זהה לזה שבפני כדור-הארץ, כלומר:1 אטמוספירה. משערים שכוח-המשיכה האדיר של צדק מנע את היווצרותו של כוכב-לכת נוסף בין מסלולו לבין מסלולו של מאדים, וכתוצאה מכך נשארו באזור זה מאות אלפי רסיסים: אלה הם האסטרואידים.

מרחק מהשמש

צדק הוא החמישי במרחקו מהשמש. בינו לבין כוכב-הלכת הרביעי, מאדים, מפריד מרחב גדול מאוד, שבו נמצאת חגורת האסטרואידים. המרחק של צדק מן השמש כ-5.2 יחידות אסטרונומיות. מרחק זה גדול יותר מפי 5 ממרחקו של כדור-הארץ מן השמש.

זמן ההקפה סביב השמש (אורך שנה)

מסלולו של צדק, כמו מסלולם של כל כוכבי-הלכת, אליפטי מעט, והוא משלים הקפה אחת סביב השמש במשך כמעט 12 שנות ארץ.

זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה)

צדק משלים סיבוב סביב צירו בכל 10 שעות בערך. זהו קצב הסיבוב המהיר ביותר בכל מערכת השמש! כלומר, היממה בצדק קצרה מאוד: כעשר שעות!

שפע ירחים

ירחיו של צדק לצדק יש לפחות 16 ירחים. את ארבעת הגדולים שבהם גילה גלילאו גליליי, ולכן הם נקראים "הירחים הגליליאניים". שאר הירחים קטנים יותר, ומשערים שלפחות אחדים מהם הם אסטרואידים, שנלכדו על-ידי כוח-המשיכה של צדק. בתמונה רואים את צדק ואת ארבעת הירחים הגדולים שלו. התמונה מציגה אוסף של תצלומים שצילמו החלליות וויאג'ר 1 ו-2, שחלפו לידו בשנת 1979.

סערות בצדק

בכל התצלומים נראה צדק כשהוא מכוסה כולו בפסים ובחגורות צבע "מקושטות" בכתמים צבעוניים ובמערבולות. אלה העננים, הנמצאים בגבהים שונים באטמוספירה שלו.

ממה העננים מורכבים?

עננים אלה מורכבים מגבישי קרח, מטיפות מים ומתרכובות שונות, המעניקות לעננים את צבעיהם האדומים-צהובים. חלליות וויאג'ר מצאו גם שבענניו של צדק מתרחשות סופות ברקים חזקות. עוצמתן של סופות אל הגדולה בהרבה מסופות הברקים בכדור הארץ.

הכתם האדום הגדול

הכתם האדום הגדול בצדק לאחר שחלליות וויאג'ר חלפו ליד צדק, גילו המדענים שהכתם האדום הגדול הוא בעצם סופה ענקית באטמוספירה שלו. אורך הכתם כ-25,000 קילומטרים ורוחבו כ-15,000 קילומטרים. מערבולת הכתם נעה בכיוון הפוך למחוגי השעון, ומשלימה סיבוב שלם ב-6 ימים.

מחקר

התצפית ששינתה את האסטרונומיה גלילאו גליליי היה הראשון שהביט אל השמים בטלסקופ, ובשנת 1609 החל בסדרה של תצפיות על כוכב-הלכת צדק. גלילאו גילה שצדק מוקף ב-4 לוויינים: אלה הם הירחים איו, גנימד, קליסטו ואירופה. הייתה זו הפעם הראשונה שנתגלו ירחים סביב כוכב-לכת. התצפית זעזעה את הכנסייה, שלפי השקפתה כדור-הארץ הוא מרכז היקום והכול סובב סביבו. ירחיו של צדק היוו הוכחה לכך שישנם גופים שאינם מקיפים את כדור-הארץ.

מה גילו הטלסקופים הגדולים?

תצפיות בטלסקופים גדולים ומשוכללים וברדיו-טלסקופים אפשרו למדענים לגלות את המבנה הפנימי של צדק ואת החומרים הנמצאים בו. ב-1955 נקלטה קרינת רדיו מכיוון צדק, והיא שהביאה להשערה שלצדק יש שדה מגנטי, בדומה לכדור-הארץ. עוד גילו התצפיות שצדק פולט חום בכמות כפולה מזו שהוא מקבל מקרינת השמש.

התנגשות שביט בצדק

בחודש יולי 1994 התנגש השביט שומייקר-לוי-9 בכוכב-הלכת צדק. היה זה מאורע נדיר: שביט, שבדרך כלל מקיף את השמש, נלכד והוסט ממסלולו על-ידי כוח-המשיכה החזק של צדק. ההתנגשות גרמה להתפוצצויות ענק, וכדורי אש שגודלם אלפי קילומטרים התנשאו מעל האטמוספירה. למדענים, שצפו בהשתאות ב"רכבת" רסיסי השביט הפוגעת בצדק, הייתה הזדמנות נדירה לחקור מה באמת קורה בעת התנגשויות כאלה.

חלליות

צדק הוא אחד מ"אתרי התיירות" האהובים על חוקרי החלל: עד כה נשלחו אליו חמש חלליות על-ידי סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א).

החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11

פירוש המילה "פיוניר" באנגלית הוא "חלוץ", "ראשון". ואכן, שתי החלליות הראשונות שנשלחו לצדק היו פיוניר 10 ו-11. הן יצאו לדרכן ב-1972 וחלפו ליד צדק ב-1973. חלליות אלה גילו שלצדק יש שדה מגנטי חזק מאוד ומצאו בו עדויות לקרינות חזקות וקטלניות ביותר לאדם.

החלליות וויאג'ר 1 ו-2

צמד החלליות הבא - וויאג'ר 1 ו-2 - שוגרו בשנת 1977 למסע ארוך ומופלא עד לקצה מערכת השמש. לצדק הגיעו החלליות רק כעבור שנתיים, בשנת 1979, ושיגרו ממנו ומירחיו שפע של מידע ותצלומים. תצלומים אלה אימתו את קיומן של טבעות המקיפות את כוכב-הלכת, והם אף גילו ירחים נוספים של צדק.

החללית גלילאו

לחללית ששוגרה לעבר צדק ב-1989 נתנה נאס"א את השם "גלילאו", לאות הוקרה על פועלו של גלילאו גליליי באסטרונומיה ולזכר תגליותיו על צדק. מסלולה של החללית היה מסובך, ולפני שהגיעה לצדק, חלפה פעמיים ליד כדור-הארץ, ליד הירח, ליד נוגה וליד חגורת האסטרואידים. החללית גלילאו הגיעה לצדק בראשית דצמבר 1995 ונכנסה למסלול הקפה סביבו. בכוונתה לבצע 11 הקפות סביב צדק ולשדר נתונים רבים לכדור-הארץ. גשושית מחקר שנשאה עמה החללית הוצנחה לתוך האטמוספירה של צדק וביצעה מדידות של העננים, של הברקים ושל הרוחות הסוערות.

האם ייתכנו חיים על פני צדק?

מים על צדק?! תצלומי תקריב של פני השטח של הירח אירופה, שבוצעו על-ידי החללית גלילאו, גילו ממצאים חדשים ומפתיעים על התנאים הקיימים על פניו. גלילאו חלפה מאות קילומטרים בלבד מעל פניו הקפואים של אירופה (קרוב מאוד בהשוואה לחלליות וויאג'ר, שחלפו במרחק מאות אלפי קילומטרים ממנו). התצלומים ששלחה גלילאו אל כדור-הארץ כה חדים עד כי ניתן להבחין בפרטי נוף בגודל 70 מטרים בלבד. המדענים סבורים שהפסים הכהים הם חריצים במשטחי הקרח, דרכם מפעפעים זרמים של בוץ ומים חמים, הקופאים על פני אירופה בשל הקור העז. הימצאות מים מתחת לשכבות הקרח העבות בירח אירופה דומה למתרחש באוקיינוס הקרח הצפוני בכדור-הארץ. ייתכן שהמים החמימים מכילים מינרלים וחומרי מזון, שיאפשרו התפתחותן של צורות חיים פשוטות, כמו בקטריות או אצות, המתבססות על חילוף חומרים ללא חמצן.