ת"ז למאדים
שם: מאדים (מארס)
סוג: כוכב-לכת, הרביעי במרחק מהשמש
קוטר בקו-המשווה: 6,794 ק"מ
מסה: 0.11 ממסת כדור-הארץ
צפיפות: 3.93 גרם/סמ"ק
כוח-משיכה: כשליש מזה של כדור הארץ
מרחק ממוצע מהשמש: 227.93 מיליון ק"מ
הרכב: סלעי, האטמוספירה: דלילה, רובה פחמן דו-חמצני
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 24 שעות ו-37 דקות
זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה): 687 ימי ארץ
ירחים: 2
טמפרטורה: -55 מעלות
גודל
מאדים הוא אחד מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש שלנו:
הקוטר שלו הוא קצת יותר ממחצית הקוטר של כדור-הארץ.
רק פלוטו וכוכב-חמה קטנים ממנו.
הרכב
מאדים, כמו כדור-הארץ, שייך למשפחת כוכבי-הלכת הסלעיים.
ליבתו המוצקה עשויה בעיקר מברזל.
הרכב המעטפת והקרום של מאדים דומה למדי לזה של כדור-הארץ: סלעים ומתכות.
האטמוספירה שלו דלילה מאוד, ומכילה בעיקר פחמן דו-חמצני.
פני השטח של מאדים מוכרים לנו היום היטב,
בשל שפע המידע ששלחו חלליות שנחתו עליו.
מסתבר, שהרכב הסלעים והקרקע דומה לזה של כדור-הארץ.
אולי נוכל, בעתיד, לכרות במאדים מחצבים ולפתח שם תעשייה.
כוח-משיכה
מאדים הוא כוכב-לכת בעל מסה קטנה,
ולכן כוח-המשיכה שלו חלש: רק כ-4 עשיריות מזה של כדור-הארץ.
לכן מהירות הנפילה של גופים על פניו תהיה אטית בהרבה מזו שעל כדור-הארץ.
אם אי פעם, בעתיד, אכן יפסעו אסטרונאוטים על אדמת מאדים,
הם יוכלו לנתר ולקפץ בקלות, כמעט כמו על הירח.
פני-השטח
מאדים מכונה גם "כוכב-הלכת האדום".
ואכן, פני השטח שלו אדמדמים,
בגון החלודה - הצבע של תחמוצת הברזל המוכרת לנו.
אלבום הנופים של מאדים
החלליות השונות, שחלפו ליד מאדים,
או שנחתו על פניו, צילמו אלפי תמונות.
מתמונות אלה המדענים יכולים לקבל נתונים רבים.
האם ניתן ללמוד מהן על התנאים הקיימים היום במאדים?
הגיאולוגים יכולים לגלות הרבה מניתוח
של תווי-הנוף של מאדים ומהשוואתם לצורות
נוף דומות על-פני כדור-הארץ.
ייתכן, שאותם התהליכים המעצבים את הנוף בכדור-הארץ,
מתרחשים, או התרחשו, גם במאדים.
מרחק מהשמש
מאדים הוא כוכב-הלכת הרביעי במרחק מהשמש.
לפעמים הוא קרוב יותר לשמש, ולפעמים רחוק יותר ממנה.
שינוי זה קיים מפני שלמסלול של מאדים סביב השמש יש צורת אליפסה.
בממוצע המרחק שלו מהשמש הוא 228 מיליון ק"מ.
מדי פרק זמן מאדים מתקרב לכדור-הארץ,
ובמשך תקופה קצרה שני כוכבי-הלכת נעים זה ליד זה.
התקרבות זאת חשובה במיוחד לתכנון טיסה למאדים.
זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה)
מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש ב-687 ימים.
כלומר, השנה במאדים ארוכה כמעט כפליים מזו של כדור-הארץ (שאורכה 365 ימים).
כמו כדור-הארץ גם מאדים נטוי על צירו,
ולכן גם בו יש חלוקה לעונות במשך השנה.
אולם, משום שאורך השנה כפול מזה של כדור-הארץ,
גם עונות השנה ארוכות כפליים.
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה)
אורך היממה במאדים הוא כמעט כמו שלנו: 24
שעות ו-37 דקות - רק כחצי שעה יותר מן היממה בכדור-הארץ.
הירחים - אימה ופחד
האדם הראשון שהקדיש מחשבה למספר הירחים
של מאדים היה יוהאנס קפלר. וכך טען בהגיון:
"היות שלצדק יש ארבעה ירחים ולכדור-הארץ יש ירח אחד בלבד -
למאדים חייבים להיות שני ירחים!!"
קפלר צדק, אבל לא מהסיבה שהעלה...
החללית מארינר 9 צילמה את שני הירחים בשנת 1971,
כאשר חלפה ליד מאדים.
החללית ויקינג 1 הצליחה לצלם את שניהם מטווח קרוב יותר.
קוטרו של פובוס הוא כ-27 ק"מ.
דיימוס קטן ממנו: קוטרו כ-15 ק"מ בלבד.
משערים שירחים אלה הם למעשה אסטרואידים,
אשר סטו ממסלולם ונלכדו על-ידי כוח-המשיכה של מאדים.
המדבר הקפוא
כיום מאדים הוא כוכב-לכת מדברי וקפוא.
הטמפרטורה הממוצעת על פניו קרה מאוד:
כ-55 מעלות מתחת לאפס!
אבל - למרות הקור העז, במאדים אין שלג וברד ואף לא גשם.
ומדוע?כי העננים המרחפים באוויר הם דלילים ודקים,
ואין בהם מספיק גבישי קרח.
ענני המאדים נראים כמו ענני-הנוצה המצויים באטמוספירה של כדור-הארץ.
דווקא יש חמצן - אבל מעט מדי...
האטמוספירה של מאדים מכילה כמות קטנה מאוד של גזים בהשוואה לזו של כדור-הארץ.
היא מורכבת רובה ככולה מהגז פחמן דו-חמצני ויש בה גם חנקן וארגון.
אבל... החמצן, שהוא הגז הדרוש לנו לנשימה - כמעט ולא נמצא בה.
סופות חול איומות
סופות החול במאדים הן עצומות וממושכות הרבה יותר מאלה שיש בכדור-הארץ:
הרוחות החזקות מנשבות במאדים בעיקר בעונת האביב,
והן מעיפות אל-על כמויות אדירות של חול ואבק.
ענני-החול נישאים לגובה של 40-50 ק"מ מעל לפני השטח,
והסופות יכולות להשתולל במשך כמה שבועות רצופים!
תצפיות מכדור-הארץ ומחקר
"בתצפיות שערכתי בלילות האחרונים,
גיליתי שורה של חריצים כהים על פניו של מאדים.
החריצים נמשכים מאזורי הקטבים אל עבר קו-המשווה של כוכב-הלכת."
במילים אלה דיווח האסטרונום האיטלקי ג'יובאני שיאפרלי על התצפיות,
שערך בכוכב-הלכת מאדים בשנת 1877.
בטעות תורגמה המילה האיטלקית "חריצים" ל"תעלות" באנגלית.
דיווח זה חולל סערה בעולם המדעי של המאה ה-19:
האם ייתכן שיש חיים על המאדים?
מי בנה את רשת התעלות על פניו?
ומה הסיבה? האם כדי להוביל מים? ואולי לצורכי תחבורה?
האומנם קיימת שם חברה טכנולוגית מפותחת, שחצבה תעלות אלה?
אסטרונומים רבים החלו להפנות את
הטלסקופים שלהם לעבר מאדים בתקווה לפתור את התעלומה.
הגדיל מכולם לעשות המיליונר האמריקני,
פרסיבל לוואל, שהיה חובב אסטרונומיה נלהב.
ב-1910 הוא בנה באריזונה מצפה כוכבים במיוחד
כדי לפענח את תעלומת התעלות המסתוריות במאדים.
לוואל האמין בכל נפשו שעל-פני מאדים ישנה
חברה מפותחת של יצורים נבונים,
הנלחמים על חייהם כנגד אסון אקלימי:
התפשטות אזורי המדבר בכוכב.
לשם כך הם חוצבים תעלות - כדי להזרים בהן מים למדבר.
לוואל שרטט מפות רבות של תצפיותיו על התעלות במאדים,
שנראו כקווים ישרים באורך של מאות קילומטרים.
לטענתו: "התעלות מעידות שהמהנדסים של מאדים ידעו היטב את מלאכתם."
אך לוואל לא הצליח לשכנע את אנשי המדע של תקופתו.
איש מלבדו לא ראה את ה"תעלות" של מאדים.
כיום משערים שלוואל ראה במטושטש את
סופות האבק של מאדים ושרטט אותם במפותיו, אך בהתלהבות יתר, כנראה...
חיפוש חיים על מאדים
המדענים שלחו זרוע רובוטית השייכת לחללית וייקינג.
היא הופעלה על מאדים בשלט-רחוק מכדור-הארץ,
כדי לבצע משימה חשובה: לנסות לאתר חיים בקרקע של מאדים - אצות או חיידקים.
יש או אין חיידקים?
הזרוע הרובוטית נטלה דגימות מן הקרקע. לדגימות אלה הוכנסו חומרי מזון,
כדי לעקוב האם יתרחשו בהם תהליכים כימיים שונים:
אם יש בקרקע חיידקים או אצות,
ניתן לשער שהם ינשמו או יעכלו חלק מן המזון.
תוצאות הבדיקה של דגימות אלה הראו כי אין צורת חיים
כלשהי על-פני המאדים.
אולם המחקר אינו קופא על שמריו ובכל יום מתגלות עדויות חדשות...
גילויים חדשים ומפתיעים
בשנת 1984 נמצא מטאוריט יוצא דופן בתוך שכבות הקרח באנטארקטיקה.
בדיקות מעבדתיות הראו שהרכבו דומה מאוד להרכב הקרקע במאדים,
שאותו בדקו חלליות וייקינג 1 ו-2.
אך כיצד הגיע מטאוריט ממאדים לכיפת הקרח בקוטב הדרומי?
המדענים משערים שהתנגשות של אסטרואיד ענק במאדים
לפני מאות מיליוני שנים העיפה לחלל רסיסים מהקרקע של מאדים.
אחד מרסיסים אלה נקלע לשדה המשיכה של כדור-הארץ,
ונפל אל הקרקע כמטאוריט.
לאחר בדיקת הרכבו של המטאוריט סרקו
אותו במיקרוסקופ אלקטרוני בהגדלה רבה.
במטאוריט נמצאו שרידים מאובנים הדומים לחיידקים עתיקים.
בסלעי כדור-הארץ נמצאו חיידקים מאובנים כאלה שגילם נאמד ב-3.5 מיליארד שנים.
ההשערה היא, שחיידקים חיו גם על פני המאדים,
בעת שכוכב-הלכת האדום היה חם יותר ועל פניו זרמו מים,
כלומר, היו עליו תנאים אחרים, המתאימים להתפתחות חיים.
כיום, סבורים החוקרים, אין חיים על פני מאדים.
דרישת שלום ממאדים
הרכב הקטן, שגודלו כמכשיר מיקרוגל,
איננו צעצוע: זהו רובוט המחקר "סוג'ורנר",
המותיר עקבות על קרקע המאדים.
הרכב הגיע בתוך החללית "פת'פיינדר" ("מוצא הדרך"),
שנחתה בהצלחה על פני המאדים ביולי 1997.
הנחתת ורכב המחקר שידרו לארץ יותר מ-6,000 תצלומים של הנוף באתר הנחיתה.
חיישנים מיוחדים בדקו את הרכב הסלעים והקרקע ואת תנאי האקלים במאדים.
המידע הרב שהגיע מצביע על כך שאזור הנחיתה נמצא במרכז ערוץ יבש וקדום,
אזור שעבר שיטפון עצום של מים לפני כ-2 מיליארד שנים.
מכאן, שבעבר הרחוק שררו על פני מאדים תנאים נוחים לקיום חיים.
