נפטון

תוכן עניינים

מבוא
ת"ז
גודל
הרכב
כוח משיכה
מרחק מהשמש
רחוק ורחוק יותר...
אורך השנה
אורך היממה
נוף מן הירח
הירח הנע "לאחור"
לא רק לשבתאי...
הכחול הכי גדול
כוכב במתמטיקה
הבלש וויאג'ר 2 - מגיע!


ענק כחול וסוער

נפטון ענק גזי כחול וסוער, השוכן בקצותיה הרחוקים של מערכת השמש - זהו כוכב-הלכת נפטון. כוכב-הלכת השמיני במערכת השמש הוא מקום קר מאוד, ועל פניו מנשבות הרוחות החזקות ביותר בכל מערכת השמש.

ת"ז

שם: נפטון
סוג: כוכב-לכת, השמיני במרחק השמש
קוטר בקו-המשווה: 49,528 ק"מ
מסה: פי 17.151 ממסת כדור הארץ
צפיפות: 1.76 גרם/סמ"ק
כוח-משיכה: פי 1.2 מכדור-הארץ
מרחק ממוצע מהשמש: 4,504.45 מיליון ק"מ
הרכב: גזי, אטמוספירה: מכילה בעיקר מימן והליום
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 16 שעות ו-7 דקות
זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה): 163.72 שנות-ארץ
ירחים: ידועים 8
טמפרטורה: -213 מעלות

גודל

נפטון הוא כוכב-הלכת הרביעי בגודלו במערכת השמש. הוא שייך לקבוצת כוכבי-הלכת המכונה "הענקים הגזיים", ואתו בקבוצה: צדק, שבתאי ואורנוס.

הרכב

הרכבו של נפטון נפטון שייך לקבוצת כוכבי-הלכת הענקיים, המורכבים בעיקר מגזים. לנפטון יש כנראה ליבת סלע קטנה, וסביבה מעטפת של מים, שבהם גם אמוניה ומתאן מומסים. מעל המעטפת נמצאת אטמוספירה קרה מאוד, שעוביה 8,000 ק"מ, והיא מכילה בעיקר מימן והליום.

כוח-משיכה

נפטון הוא כוכב-לכת גזי, חסר קרקע מוצקה. המסה שלו גדולה פי 17.13 מזו של כדור-הארץ. כמו בשבתאי ובאורנוס, גם בנפטון מקובל לקבוע את כוח-המשיכה לפי ערכו בגובה, שבו הלחץ האטמוספירי זהה לזה שבפני כדור-הארץ, כלומר: לחץ של 1 אטמוספירה. בגובה זה בנפטון כוח-המשיכה גדול כמעט ב-%10 יותר מאשר בכדור-הארץ.

מרחק מהשמש

כוכב-הלכת השמיני במערכת השמש שלנו רחוק מן השמש מרחק "אסטרונומי" - 4.5 מיליארדי ק"מ, או בשפה של האסטרונומים - 30.1 יחידות אסטרונומיות! זהו מרחק הגדול פי 30 (!) ממרחקו של כדור-הארץ מן השמש.

רחוק ורחוק יותר...

מסלוליהם של נפטון ופלוטו השכן של נפטון הוא פלוטו, כוכב-הלכת התשיעי והרחוק ביותר מהשמש. אולם, לפלוטו יש מסלול אליפטי מאוד, אשר "חותך" את מסלולו של נפטון. לפי השרטוט קל לראות שלעתים נפטון הוא כוכב-הלכת המרוחק ביותר במערכת השמש!

זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה)

כיוון שנפטון רחוק מאוד מהשמש, הוא מקיף אותה לאטו, והמסלול שעליו לעשות - ארוך מאוד. אין פלא, אפוא, שכדי להשלים הקפה אחת סביב השמש, נדרש לנפטון זמן של 165 שנות-ארץ!!!

זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה)

אורך היממה של נפטון קצר יותר מזה של כדור-הארץ: בכל 16 שעות ו-7 דקות הוא משלים סיבוב סביב עצמו.

נוף מן הירח

לנפטון 8 ירחים, אולם מכדור-הארץ ניתן להבחין (בעזרת טלסקופ, כמובן) רק ב-2: טריטון ונראיד. את 6 הירחים האחרים, בקטרים 400-60 ק"מ, גילתה החללית וויאג'ר 2 בשנת 1989, בעת שביקרה בממלכתו של נפטון.

הירח הנע "לאחור"

טריטון הוא המרתק מכל ירחיו של נפטון. קוטרו 2706 ק"מ, והוא הירח השביעי בגודלו במערכת השמש והגוף הקר ביותר בה.
הירח טריטון מיוחד מכמה סיבות. ראשית, זהו הירח הגדול היחיד במערכת השמש, המקיף את כוכב- הלכת שלו בתנועה "לאחור". שנית, לטריטון יש אטמוספירה דלילה, בעוד שכל הירחים האחרים במערכת השמש, למעט טיטאן (ירחו של שבתאי) - הם חסרי אטמוספירה.
מצילומי וויאג'ר 2 ניתן להבחין, על פניו הקפואים של טריטון, ברשת של סדקים גדולים. המדענים משערים שהסדקים נוצרו עקב פעילות געשית שהתיכה את הקרח. המכתשים על פניו הם עדות לפגיעות קדומות של מטאורים. וויאג'ר 2 גם גילתה התפרצויות של גז ושל אבק בתוך הקרח.

לא רק לשבתאי...

לאחר שנמצאו טבעות סביב צדק וסביב אורנוס (בנוסף לטבעות שבתאי), החלו האסטרונומים לתהות האם גם לנפטון יש טבעות. תצפיות מכדור-הארץ לא נתנו תשובה ברורה וחד-משמעית. רק ב-1989, כאשר החללית וויאג'ר 2 התקרבה לנפטון, נמצאה התשובה: החללית מצאה מערכת טבעות כהות, 2 רחבות ו-2 צרות, המקיפות את נפטון. טבעות אלה עשויות מחלקיקים קטנים מאוד, הדבוקים בגושים.

הכחול הכי גדול

במבט מהחלל מתגלה נפטון ככדור כחול וזוהר. הסיבה לצבע הכחול היא גז המתאן באטמוספירה שלו. צילומי חלליות גילו שהעננים באטמוספירה של נפטון מסודרים בפסים, ממש כמו בכוכבי-הלכת צדק ושבתאי. הטמפרטורה בעננים מקפיאה – 200 מעלות מתחת לאפס. באטמוספירה של נפטון נתגלו כתמים גדולים של מערבולות. הגדול ביותר, "הכתם הכהה הגדול", נמצא סמוך לקו-המשווה, וגודלו כגודל כדור-הארץ. הוא מזכיר מעט את הכתם האדום הגדול של צדק.

כוכב במתמטיקה

נפטון לא היה מוכר לאסטרונומים הקדומים: הוא כל-כך רחוק ואי-אפשר לראותו אלא בעזרת טלסקופ.
אף-על-פי-כן, נפטון לא התגלה בעין וגם לא בטלסקופ אלא... בעזרת המתמטיקה!
סיפור גילויו של נפטון הוא יוצא דופן, ותחילתו - בחידת מסלולו של אורנוס. האסטרונומים מצאו כי אורנוס נע במסלול שצורתו איננה בדיוק אליפסה (לפי חוקי קפלר), ואף מהירותו משתנה מעת לעת - כאילו יש משהו המושך אותו ממסלולו.
שני מתמטיקאים טענו: ישנו כוכב-לכת נוסף, שמסלולו סמוך לזה של אורנוס, והוא משפיע עליו בכוח-המשיכה שלו. הם חישבו במדויק את מסלולו של כוכב-הלכת הבלתי ידוע ואת מקומו הצפוי בשמים. אבל בשל מחלוקות אישיות וחוסר אמונה, עבר זמן רב עד שהאסטרונומים הביטו בטלסקופ למקום שאליו שלחו אותם המתמטיקאים...
כאשר עשו זאת לבסוף, בשנת 1846, מצאו את כוכב-הלכת השמיני - נפטון.

הבלש וויאג'ר 2 - מגיע!

לאחר שנפטון התגלה, התגלו גם שני ירחים שלו - טריטון ונראיד. ואולם, בגלל המרחק העצום, המפריד ביננו לבין נפטון, קשה היה לגלות פרטים נוספים על נפטון, והוא נשאר שנים רבות בגדר תעלומה.
כך היה, עד שבשנת 1989 הגיעה וויאג'ר 2 גם לנפטון, לאחר מסע בין כוכבי-הלכת שארך 12 שנים.
וויאג'ר שידרה לכדור-הארץ מידע רב ערך על נפטון, וגם גילתה ירחים נוספים ומערכת טבעות, שלא הייתה ידועה קודם לכן.