הירח

תוכן עניינים

מבוא
גודל
כוח-משיכה
הגיאות, השפל ו... כוח-המשיכה של הירח

הרכב
פני-שטח
מרחקו של הירח מכדור-הארץ
מקיפים יחדיו את השמש
מופעי הירח
ליקוי ירח - משחקי אור וצל
ליקוי חמה
אין אוויר ואין מזג אוויר...
המרוץ לירח
מגרש על הירח


בן לוויה נאמן

הירח ב-21 ביולי 1969 עצרה האנושות את נשימתה: אדם נחת על הירח! במבצע מדהים וראשון מסוגו הגיעה החללית האמריקנית אפולו 11, אל הירח והנחיתה על פניו שני אסטרונאוטים. אל הסיפור המלא אודות כבוש הירח.
מתקני הצילום והתקשורת של החללית העבירו בשידור ישיר את תמונות המאורע ואת דבריהם של שני האסטרונאוטים לכדור-הארץ. מיליוני אנשים בכל העולם צפו במכשירי הטלוויזיה הביתיים באסטרונאוטים הצועדים על הירח - והתרגשו. מבעד למיליוני המקלטים בקע קולו של ניל ארמסטרונג, שהנציח רגעים אלה במשפטו המפורסם: "צעד קטן לאדם קפיצה גדולה למין האנושי".

גודל

הירח שלנו הוא אחד הירחים הגדולים ביותר במערכת השמש. הוא גדול גם יחסית לכדור-הארץ, עד כי יש המכנים את הצמד: "כוכב-הלכת הכפול", בדומה לצמד פלוטו-כארון.

כוח-משיכה

המסה הקטנה של הירח גורמת לכך שכוח-המשיכה שלו קטן - רק כשישית מזו של כדור-הארץ. פירוש הדבר שחפצים ישקלו על פניו של הירח כשישית ממשקלם בכדור-הארץ. ואכן, האסטרונאוטים של החללית אפולו שנחתו על פני הירח נשאו משאות כבדים בקלות, ואף קפצו למרחקים גדולים.

הגיאות, השפל ו... כוח-המשיכה של הירח

הירח קרוב למדי לכדור-הארץ, ולכן כוח-המשיכה שלו משפיע על הימים ועל האוקיינוסים. הירח גורם לתופעת הגיאות והשפל: מפלס המים עולה ויורד בצורה מחזורית. יש אזורים בהם ההבדל בין הגיאות והשפל מגיע למספר מטרים. בישראל התופעה אינה כה חזקה, כי הים התיכון הוא גוף מים קטן יחסית.

הרכב

הרכבו של הירח שלנו האסטרונאוטים, שביקרו בירח, השאירו על פניו מכשירי מדידה שונים והביאו אתם דוגמאות מן הקרקע הירחית. מדוגמאות אלה ומתוצאות המדידות קיבלו המדענים מידע רב על מבנה הירח ועל הרכבו. במרכז הירח מצויה ליבה עשירה מאוד בברזל. סביב הליבה שכבה של חומר מותך, וסביבה - המעטפת, העשויה חומר סלעי כהה. השכבה החיצונית של הירח, הקרום, עשויה מסלעים שהרכבם דומה לסלעים בקרום של כדור-הארץ.








פני-שטח

פני השטח של הירח שלנו כשמסתכלים על הירח הזורח, נדמה שיש לו תווי-פנים, והוא כאילו "מסתכל" עלינו.בעזרת משקפת אפשר להבחין בשטחים בהירים וכהים.
מה הם שטחים אלה? אילו נופים יתגלו לעיני מי שינחת על הירח?
בתצפיות טלסקופיות ובצילומי החלליות שביקרו בירח, מתגלים נופים דומים לאלה שעל-פני כדור-הארץ: הרים, בקעות ומישורים נרחבים. המיוחד בנופיו של הירח הם מאות אלפי המכתשים הפזורים על-פניו.

מרחקו של הירח מכדור-הארץ

הירח הוא שכננו הקרוב ביותר ביקום. מרחקו מכאן "רק" 384,000 קילומטרים (בממוצע). הירח מקיף את כדור-הארץ במסלול בצורת אליפסה. הוא מתקרב עד כדי 363,000 קילומטרים, ואחר כך שב ומתרחק עד 405,000 קילומטרים. תצפיות ומדידות, שערכו מדענים מכדור-הארץ באמצעות קרני לייזר, גילו עובדה מפתיעה: הירח הולך ומתרחק מאתנו בקצב של 5 ס"מ לערך בכל שנה. עוד כמה מאות אלפי שנים יהיה הירח רחוק יותר וייראה מכאן קטן יותר.

מקיפים יחדיו את השמש

הירח גם מקיף אותנו וגם סובב על צירו. יחד עם כדור-הארץ הוא מקיף את השמש.

תמיד אותם פנים

זמן הסיבוב של הירח סביב עצמו, שווה לזמן שהוא משלים הקפה סביב כדור-הארץ: 27.3 ימים. משום כך תמיד אותו הצד של הירח מופנה אלינו, ואנו רואים רק אותו כל הזמן. צדו האחר של הירח נסתר מפנינו.

מופעי הירח

מופעי הירח לעתים הירח נראה כמו חרמש דקיק בשמים, ולעתים - עיגול מלא. הצורות השונות של הירח - נקראות "מופעים". מופעיו בשמים משתנים מדי לילה וחוזרים על עצמם מדי 29.5 ימים. הירח עצמו אינו משנה, כמובן, את צורתו. הירח, כמו כדור-הארץ, מואר על-ידי השמש אנו רואים רק את הצד של הירח שפונה אלינו, שחלקים שונים ממנו מוארים במהלך החודש. באיור ניתן לראות את כיוון האור המגיע מן השמש, ובריבועים הירח נראה כפי שאנו רואים אותו מכדור-הארץ. במהלך החודש מופעיו של הירח משתנים.לוח השנה העברי נבנה לפי שינויים אלה.
הירח, לוח השנה והעונות השתנותם של מופעי הירח בצורה מחזורית שימשה בסיס ליצירת לוחות השנה הראשונים בעולם. לוח השנה המוסלמי מסתמך עליהם עד היום. כל 29.5 ימים, כשהירח במולדו, מתחיל חודש חדש. התחדשות הירח היא המקור למילה "חודש". 12 מחזורים כאלה הם שנה שלמה שאורכה 354 ימים, והיא נקראת "שנת ירח". מניין הימים על-פי לוח שנה כזה אינו תואם את מחזור עונות השנה (אשר נקבע על-פי מיקום כדור-הארץ כשהוא מקיף את השמש). ואכן, חגי המוסלמים "זזים" בכל שנה במספר ימים, ביחס לעונות השנה. מופעי הירח גם לוח השנה העברי מסתמך על מחזור הלבנה, והוא כולל חודשים בני 29 ימים או 30. כדי להתאים את החגים למחזור עונות השנה, מוסיפים בלוח השנה העברי מדי מספר שנים חודש נוסף למניין החודשים. שנה כזאת נקראת "שנה מעוברת". נהוג להוסיף את חודש אדר א', כדי שחג הפסח יחול באביב, כאמור בתורה. בשנת 46 לספירה, כאשר הלוח של שנת הירח "איבד קשר" עם עונות השנה, ציווה יוליוס קיסר שאורך השנה יהיה כ-365 ימים. בתיקונים קלים זהו לוח השנה המקובל היום: הלוח של שנת השמש. הנה כי כן... הירח ירד מגדולתו.

ליקוי ירח - משחקי אור וצל

ליקוי ירח בעת ליקוי ירח (ליקוי לבנה) כדור-הארץ נמצא בין הירח לבין השמש, ויוצר צל אשר מונע מאור השמש להאיר את פני הירח. הירח מאבד את זוהרו, אך אינו אפל לחלוטין: הוא מקבל גוון אדום-עמום. ליקוי ירח אורך מספר שעות, ובסופו הירח המלא שב ומתגלה במלוא הדרו. יש שנים ללא ליקוי ירח, ובשנים אחרות אנו "זוכים" ביותר מליקוי ירח אחד.

ליקוי חמה

ליקוי חמה אפלה בצהרי היום כאשר הירח נמצא בדיוק בין השמש לבין כדור-הארץ, הוא מסתיר אותה מעינינו. זהו ליקוי חמה. ליקוי חמה הוא אירוע קצר ומרשים: אפלה גמורה משתררת וכוכבי השמים מתגלים במלוא זוהרם. ליקוי חמה מלא נראה רק באזור קטן על פני כדור-הארץ, כפי שניתן לראות באיור: "אזור הצל" שהירח מטיל על פני כדור-הארץ הוא קטנטן. בישראל נזכה לראות ליקוי חמה מלא רק במאה ה-21.

אין אוויר ואין מזג אוויר...

על הירח אין כלל תופעות של מזג-אוויר, כי אין בו כלל אוויר! הוא חסר אטמוספירה, מפני שכוח-המשיכה שלו אינו חזק דיו כדי להחזיק על פניו גזים כלשהם. לירח אין בידוד של אטמוספירה שתגן עליו, ולכן תנאי חום וקור קיצוניים ביותר שוררים בו: צדו המואר של הירח "מתבשל" בשמש, ואילו צדו האפל - קפוא. בצהריים הטמפרטורה בירח מגיעה עד 134 מעלות, ואילו בלילה היא צונחת ל-170 מעלות מתחת לאפס.

המרוץ לירח

אחת המטרות הראשונות במרוץ לשליטה בחלל בין ארצות-הברית לבין ברית-המועצות הייתה להגיע אל הירח. בתחילה הקדימו הרוסים את האמריקנים: סדרת חלליות לא-מאוישות, שנקראה "לונה", הביאה לפריצות-דרך חשובות בחקר הירח. החללית הרוסית, לונה 1, חלפה ליד הירח ב-4 בינואר 1959, ושמונה חודשים אחר-כך התרסקה לונה 2 על פניו. היו אלה העצמים המלאכותיים הראשונים שהגיעו אל הירח. ההישג המשמעותי ביותר של הרוסים היה של החללית לונה 3: בחודש אוקטובר 1959 היא הצליחה לצלם את הצד הרחוק של הירח (זה שפונה הלאה מכדור-הארץ, ולכן אינו ניתן לתצפית מכאן).
אך הרוסים נכשלו בתכנית החלל המאוישת לכיבוש הירח, והסתפקו במשימות רובוטיות. את אחת המשימות המוצלחות ביותר ביצעה החללית לונה 24: בשנת 1976 היא נחתה על הירח ושלחה לכדור-הארץ דגימת קרקע. אמנם בתחילה פיגרה תכנית החלל האמריקנית אחרי הרוסית, אך בשנת 1961 היא החלה לצבור תאוצה. הדבר קרה לאחר נאומו המפורסם של הנשיא ג'ון קנדי, שהציב כיעד לאומי עד תום העשור: "הנחתת אדם על הירח והחזרתו בשלום לכדור-הארץ". סוכנות החלל NASA, באותם ימים עדיין צעירה ובלתי-מנוסה, נענתה לאתגר וריכזה מאמץ הנדסי ומדעי אדיר כדי לעמוד ביעד זה.
תחילה שיגרו האמריקנים חלליות לא-מאוישות מסדרת "סורביאר" ומסדרת "ריינג'ר". הן מיפו את הירח ובדקו את פני השטח שלו בפירוט רב. אחר-כך שוגרו חלליות "לונר אורביטר" בשנים 1966 ו1967, והן נכנסו למסלול הקפה סביב הירח ושידרו ארצה תמונות באיכות גבוהה. תמונות אלה אפשרו למדענים לבחור אתרי נחיתה לאסטרונאוטים של תכנית "אפולו" המאוישת. היה זה בשנת 1968: בפעם הראשונה הקיפה חללית - "אפולו 8" - את הירח, כשהיא מאוישת בשלושה אנשי צוות! ובחודש יולי בשנת 1969, ביצעה אפולו 11 את הטיסה ההיסטורית: היא הנחיתה את האדם הראשון ב"ים השלווה" על פני הירח! "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" - אמר האסטרונאוט, ניל ארמסטרונג, בצעדיו הראשונים על הירח. ודבריו הונצחו בהיסטוריה.
המשימות של "אפולו" הביאו מאות קילוגרמים של סלעים ושל קרקע ירח. אלה נותחו ונלמדו בדקדקנות מרובה במעבדות רבות ברחבי העולם. חלק מהסלעים מוצגים במוזיאונים, עדות למבצע האדיר. משימות אלה העשירו את הידע שלנו על מבנה הירח ועל הרכבו, ותרמו תרומה משמעותית להבנת היווצרותו והתפתחותו. "אפולו 17" הייתה החללית האחרונה, שנחתה על הירח. היה זה בשנת 1972.

מגרש על הירח

האם אתם מעוניינים לבנות בית על הירח? שאלה טיפשית? לא כל כך. משערים שבעתיד אנשים יתיישבו על הירח, ומגורים בו יהיו מבוקשים מאוד. רעיון זה עלה בדעתו של איש עסקים אמריקני, והוא תבע בעלות חוקית על אדמות הירח. במשך שבע שנים איש לא הגיש תביעה נגדית, וכך הוא קיבל חזקה על כל אדמות הירח והחל למכור מגרשים במחיר של 20 דולר. חפשו את אתר האינטרנט. שם תוכלו לרכוש לעצמכם מגרש לבית-החלומות על הירח . . . תקבלו מפה, תצלום ושטר-מכר המוכיח את בעלותכם על הקרקע. אולי תורישו אותה לניני הנינים שלכם, שיחיו בתקופה שנסיעה לירח תהיה עניין יום-יומי!