נוגה - כוכב הגהנום

מבוא

מוקדם בוקר, לפני זריחת השמש, או בערב, מעט לאחר השקיעה, בולט בשמים כתם זוהר הנראה ככוכב. זהו כוכב-הלכת נוגה. כוכב הלכת הזוהר שובה מרחוק את הלב ואת העין, אך מקרוב - המראה שונה לגמרי...
נוגה מסתתר מאחורי עננים של חומצה קטלנית, ובהם מתחוללות סערות עזות. האטמוספירה שלו רובצת כבדה וצפופה על פניו, וחם בו כמו בכבשן לוהט!

ת"ז

שם: נוגה (ונוס)
סוג: כוכב-לכת, השני במרחק מהשמש
קוטר בקו-המשווה: 12,100 ק"מ
מסה: 0.81 ממסת כדור-הארץ
צפיפות: 5.25 גרם/סמ"ק
כוח-משיכה: 10/9 משל כדור-הארץ
מרחק מהשמש: כ-108 מיליון ק"מ
הרכב: סלעי, אטמוספירה - בעיקר פחמן דו-חמצני
זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 117 ימי-ארץ
זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה): 225 ימי-ארץ
ירחים: אין
טמפרטורה: 460 מעלות

הרכב

גם בהרכב נוגה דומה לכדור-הארץ: גם לו יש ליבה של מתכת, המכילה ניקל וברזל, והליבה מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי. אך האם גם האטמוספירה של נוגה דומה לשלנו? למזלנו - לא! מעטפת האוויר של נוגה שונה מאוד מזו של כדור-הארץ!

כוח-משיכה

המסה של נוגה קרובה מאוד למסה של כדור-הארץ, ולכן כוח-המשיכה שעל פניו כמעט שווה לזה שעל פני כדור-הארץ.

פני השטח

כוכב-הלכת נוגה נמצא קרוב יחסית לכדור-הארץ, אך עובדה זו לא הקלה על החוקרים: מסך העננים הצפוף שלו והטמפרטורות הגבוהות על-פניו הפכו את מחקר פני השטח של נוגה למשימה קשה ומלאת אתגרים!

אלבום הנופים של נוגה

המדענים השתמשו בגלי מכ"ם שחדרו לנוגה דרך האטמוספירה שלו: הגלים נתקלו בפני השטח והוחזרו לעבר כדור-הארץ, וכאן נקלטו ו"סיפרו" על הצורות של פני השטח של נוגה, שבהם נתקלו. מפענוח התמונות שסיפקו החלליות, ומפענוח גלי המכ"ם הסתבר שבנוגה הייתה פעילות געשית רבה ונמרצת, והיא נמשכת גם כיום. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי-געש וזרימה של לבה. פני השטח מלאים מכתשים, בקעים, מישורים והרי-געש נישאים.

מרחק מהשמש

נוגה הוא כוכב-הלכת השני במרחק מהשמש, והוא נמצא בין כדור-הארץ לבין כוכב-חמה. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא כמעט מעגל מושלם, להבדיל משאר כוכבי-הלכת, שלהם מסלול אליפטי.

זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה)

השנה של נוגה קצרה משלנו: נוגה משלים הקפה סביב השמש תוך 8 חודשים בלבד! ישנן שתי סיבות לשנה קצרה זו של נוגה: נוגה קרוב יחסית אל השמש, ולכן המסלול של הקפת השמש הוא קצר, וכמו כן הוא מקיף אותה במהירות רבה. במערכת השמש רק כוכב-חמה מהיר וזריז יותר מנוגה.

מופעי נוגה

באמצעות טלסקופ ניתן לראות כיצד משתנים המופעים של נוגה, הנראים מכדור-הארץ במהלך תנועתו של נוגה סביב השמש. שימו לב כיצד החלק המואר של נוגה, הפונה לעברנו, משתנה.

זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה)

נוגה אכן מקיף את השמש במהירות רבה, אבל סביב עצמו הוא סובב לאאאט לאאאט. לכן היממה שלו ארוכה מאוד: מזריחה אחת עד לזו שאחריה, עוברות 243 יממות-ארץ. התנועה של נוגה סביב עצמו מוזרה מאוד, ולא רק בגלל הקצב האטי שלה: מסתבר שנוגה נע סביב עצמו בכיוון ההפוך לכיוון תנועתו סביב השמש והפוך גם לכיוון תנועתם שלכוכבי-הלכת האחרים

צפוף באטמוספירה

האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב. היא עוטפת את נוגה כמו שמיכה עבה וכבדה מאוד. אילו יכולנו ללכת על נוגה, היינו רק בקושי מצליחים להתקדם דרך האטמוספירה הצפופה.
האוויר בנוגה מורכב בעיקר מהגז פחמן דו-חמצני. אין חמצן באוויר של נוגה, והאטמוספירה מכילה גם עננים רעילים של חומצה גפריתנית. אלה הסיבות לכך שנוגה הוא מקום מאוד לא ידידותי עבורנו...

חם, חם מאוד!

כדי להגיע לפני הקרקע של נוגה, יש לעבור דרך מסך כבד של עננים העוטף את כוכב-הלכת. הדרך קשה ומסוכנת: החל בעננים קרים של חומצה קטלנית, דרך אזורים הדומים למרק רותח... ועד ל"גיהנום" עצמו: על-פני השטח של נוגה שורר חום נורא, כמו בכבשן לוהט, והטמפרטורה בו מגיעה ל-460 מעלות!
בנוגה אין עונות-שנה וחם בו מאוד כל הזמן, ביום ובלילה, כל ימות השנה.
הסיבה לחום הנורא הזה היא האטמוספירה שלו. האטמוספירה לוכדת את חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר, ממש כמו יריעת פלסטיק המכסה חממה. אנו יודעים שנוגה וכדור-הארץ נוצרו באותו הזמן, ושההרכב של האטמוספירות שלהן היה דומה. מדוע, אם כך, האטמוספירה של נוגה שונה כל כך מזו שלנו? התשובה היא, כנראה, שנוגה קרוב יותר לשמש, ועל כן מעולם לא היו על פניו מים. הפחמן הדו-חמצני נשאר כולו באטמוספירה של נוגה. אצלנו, למרבה המזל, הוא התמוסס במים ומצא את דרכו לסלעי הגיר! מכאן נוכל ללמוד לקח: אסור לתת לריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה שלנו לעלות, כי אז תיתכן התחממות מסוכנת!

מחקר

האסטרונום הראשון שגילה שלנוגה יש מופעים כמו לירח, היה גלילאו גלילאי. הוא לא רצה שתגליתו זו תתפרסם ברבים, ולכן שיגר מכתב לקפלר ובו כתב לו, בשפת סתרים, על תגליתו החדשה.

חלליות אל נוגה

עם התפתחות הטיסות לחלל זכה נוגה למספר שיא של ביקורי חלליות: 20 חלליות לא-מאוישות ביקרו בו. אך קבלת הפנים שזכו לה לא הייתה נעימה... כל החלליות שנחתו על פניו נשמדו תוך זמן קצר, או שניצלו בחום האכזרי, או שנמחצו בלחץ הכבד של האטמוספירה.
למרבה המזל, בזמן הקצר לפני שנשמדו, הספיקו חלק מחלליות "ונרה" הרוסיות לערוך מדידות באטמוספירה ולמפות את פני-השטח של נוגה.
ב-1978 שוגרה לנוגההחללית פיוניר-ונוס על-ידי ארצות-הברית. משימתה הייתה מורכבת ומסובכת. החללית נכנסה למסלול סביב כוכב-הלכת ואף הצניחה דרך האטמוספירה מספר גשושיות קטנות. מידע רב התקבל מהן, אך גם סופן היה רע ומר. באוגוסט 1990, החלה להקיף את נוגה החללית מגלן, והיא שידרה מידע רב על האטמוספירה של נוגה ועל פני השטח שלו. מגלן ביצעה מיפוי מכ"ם של רוב פני השטח של נוגה, ולאחר שהשלימה את משימתה, קיבלה פקודה ממרכז הבקרה בארצות-הברית, הנמיכה אל עבר הקרקע והתרסקה.